עם כל האנטי נגד האנטיביוטיקה פופולארי מאוד לומר יפה לרופא "אני נגד", חבל על המרשם…
האם אנו כהורים מסכנים בכך את ילדינו? אולי. מנגד, הרצון להשתמש בתרופות סבתא, כפי שמוגדרות מזה שנים, מהלך על הגבול הדק שבין קסם לכוח מרפא. מדוע? כי בכל זאת יש שם משהו… אמהות רבות פשוט יודעות בצורה אינטואיטיבית מתי ללכת "עם הרופא" ולתת לילד אנטיביוטיקה ומתי להיעזר באלוורה, בשום, בבצל, או במרק העוף ולתת לגוף לעשות את שלו. האם הדברים כה ברורים ופשוטים? ממש לא. מי אמר שהחיים קלים?

מה שהמצרים ידעו כבר מזמן
סודות הריפוי של צמחי מרפא וחומרים טבעיים היו ידועים למעשה כבר מזמן. חוקרים אג'יפטולוגים מצאו הוראות שימוש באלוורה, לדוגמא, כתובות על גבי פפירוסים. כבר אז היה שיווק אגרסיבי לחומר המשגע הזה… הסגולות המדהימות שלו היו לשם דבר, במצרים, וגם גם ביוון, ברומא, בהודו ובארצות ערב.
ומדוע כל זאת? לא בכדי. האם נעשה אז מחקר אודות סגולות חומרים טבעיים והוכחו דברים? קרוב לודאי שלא. יחד עם זאת, כאשר המרק עוף עוזר לך להעביר התקררות ודאי תחזרי על המתכון ותגמעי מהנוזל המהביל שוב ושוב כי את יודעת שזה פשוט עוזר. האם את מתבססת על מחקר? לא. אך ודאי שתספרי לסבתא ציפורה שהמרקים שהכנת לפי המתכון שלה שוב עזר לך ולאופיר המתוק להבריא מהר…
כך גם בימי קדם. חומר שעזר לרפא (שום, בצל ומשפחת השורשים לדוגמא) פיתח מיתוס סביבו כחומר מרפא, מחזק ומחטא (בהתאם לשימוש שחיפשו). מכאן ועד האדרת שמו של אותו צמח או חומר טבעי הייתה הדרך קצרה.
לא פלא, איפוא, שלאורך השנים התפתחו מיתוסים ואגדות אודות סגולות מרפא של צמחים, שמנים, זרעים או חליטות עלים. מאחוריהם עמדו עובדות ובשורות משמחות לאלה שחיפשו מזור, תרופה והקלה. אז תגידו אתם, תרופה או קסם?